בני הנוער מבלים את רוב שעות היום ביוטיוב, בצפייה בסרטונים ושמיעת שירים.

כיוון שבני נוער מבלים את רוב שעות יומם במחשב, ביוטיוב ונחשפים לקליפים פרובקטייבים, עולה כאן השאלה האם הקליפים פרובקטיביים לגילם ?

בקליפ "קילר" של נעה קירל היא לבושה חשוף למדי לגילה: מכנס צמוד, חולצת בטן חשופה .  בנוסף לקראת סוף הקליפ נעה מסתובבת בין גבר קשור ללא חולצה כאשר לבושה בצורה חשופה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

לאחרונה עלה הקליפ של עדי ביטי "חמסה חמסה" שעורר סערה ענקית שלא הייתה כמוה כבר תקופה. בקליפ חשיפה והקצנת הגוף של האישה, וזאת יהיה ניתן לראות ב2 התמונות הבאות:

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

אני בת 16 וכשאני צופה בקליפ זה אני מרגישה אי נעימות. הקליפ משדר לי מיניות בצורה מוגזמת ולא חינוכית. מדהים אותי שיש אנשים שיאשרו את הקליפ כמתאים לבני נוער בני 16+.

בשביל להוכיח את טענתי, נכנסתי לכתבה בYNET. והנה חלק ממה שכתוב שם:

"אפילו הסצנה עם הסושי נראית לי מוכרת מהיכן שהוא, וחיפוש מהיר מגלה לי שהיא כבר הייתה בסדרה "סקס והעיר הגדולה". כלומר, אין חדש תחת השמש, ועדיין, הקליפ הזה מעורר בי איזשהו זעזוע. וזה קורה בעיקר כשאני חושבת על בנות 12 או 15 שצופות בקליפ הזה."

אם כתבה אחת לא מספיקה, נכנסתי גם למעריב אונליין והנה הפסקה שהתחילה את הכתבה:

"אין כלי תקשורת בארץ שלא דיבר השבוע על השיר, או ליתר דיוק הקליפ החדש של עדי ביטי – "חמסה חמסה" נוטף המיניות והרמזים הסקסיים שעוררו היטב את הפרובוקציה לשמה ביטי כיוונה. "

​

​

ומכאן נשאלת השאלה פעם נוספת- האם זה בסדר שקליפ כזה יהיה נתון לצפייה לכולם?

תתארו שילדיכם בני ה5 רואים קליפ כזה... 

אני חיה בעולם הזה, ונמאס לי. אני רוצה להעלות נקודה למחשבה. 

בקליפים הישראלים בהם מופיעים בדרך כלל בני נוער המילים לא קשורות אחת לשניה והלבוש והכאורגרפיה מוקצנים, העיקר שהדבר יהיה קליט ומסחרי וישמע בכל מקום אפשרי ברחבי הארץ. 

 מדוע הקליפים לא יכולים להיות צבעוניים יותר? תמימים יותר? להעביר מסרים?

מדוע צריך לחשוף את הגוף על מנת לקבל צפיות ולייקים?

אי אפשר לקבל אהדה על המילים ולא על הקליפ?

​

​