המקום למחשבה שלך...
כתבת: נוי בוחניק
מערכת החינוך מכינה את התלמידים לחיים האמיתיים?
לדעתי מערכת החינוך לא מכינה את התלמידים לחיים האמיתיים.
אני מאמינה שכל אחד הוא מיוחד. כל אדם הוא שונה. לכל אדם צרכים שונים, יכולות שונות, אמונות שונות, דעות שונות ולכן צריך להתייחס לכל אדם שונה. בעיניי מערכת החינוך היא מערכת המתייחסת לכל התלמידים כאחד ובכך פוגעת ולעיתים מעלימה את הייחוד שבכל תלמיד.
בעיניי היא לא מותאמת לעולם החדש והמתפתח ובמקום להיכנס למוחם של התלמידים ולנסות להבין מה מעניין אותם וכיצד לחבר אותם אל מקצועות הלימוד השונים היא ממשיכה באותה הגישה ובאותה הצורה של פעם.
המקצועות שאותם חייבים ללמוד אינם מודרנים כלל. לדוגמא: מקצוע ספרות. מקצוע שיכול לעניין את כל התלמידים ולפתוח בפניהם עולם שלם של קריאה ושירה מחוץ למסכי הטלפון והטלוויזיה מתפספס לחלוטין כי בוחרים ללמד על שירת ימי הביניים במקום על השירים של אריק איינשטיין או עילי בוטנר. שירים שיותר מתחברים לעולם של היום ועדין בעלי מסר ומשמעות ואפשרות לנתח אותם.
ישנה טענה שכאשר כל התלמידים לבושים בסמל בית ספר אחיד לא נוצר פילוג בניהם והם כולם שווים ואחידים. אך הפילוג המשמעותי לא יווצר כתוצאה מלבישת מותגים ולקיחת חופש הביטוי שלהם אלא כתוצאה מהיחס שמקבלים תלמידים "חכמים" לעומת "טיפשים". המערכת הזו גורמת לתלמידים אשר עושים 3 יחידות להרגיש "טיפשים" ולתלמידים שעושים 5 יחידות להרגיש "גאונים". למה זה צריך להיות כך? למה צריכים ללמד ילדים שמי שלא מצויין בהכל ועושה 5 יחידות באנגלית ומתמטיקה הוא טיפש?
אנחנו חיים בשנת 2021, התלמידים של היום הם כבר לא כמו התלמידים של פעם ולכן תחומי העיניין השתנו. צריך לעשות התאמות כדי להנגיש את החומר אליהם.
"המחשבה המקובלת היא שבית הספר מתחיל להכין את התלמידים מכיתה א' או ג' לדיסציפלינות שיהפכו אותם לאנשים בעלי יכולות, וזה לטובתם כי הם יוכלו להתחרות בשוק, וזה גם לטובת המדינה, כלומר הכלכלה", אומר פרופסור אבירם. "המחשבה הזאת היא לא נכונה והיא מאוד מזיקה. אנחנו רוצים שילדים יגדלו ויהיה להם סיכוי לחיות חיים מספקים, ולא חיים של מרוץ מתמיד אחרי מטרות מושגות או לא מושגות, ולזה אין שום אחיזה במערכת החינוך שלנו - ובכל מערכת חינוך שאני מכיר. למידה צריכה להיות טבעית, ספונטנית, מתוך עניין. אלה הדברים שזוכרים, ונחרתים וממשיכים איתם".
לאחר 12 שנות לימוד אני יכולה לומר כי מעטים השיעורים שנתנו לי טיפים לחיים שאחרי בית הספר. ברגע שמסיימים את כיתה י"ב החיים מתחילים. האם אנו, מוכנים אליהם?
האם תעודת בגרות טובה ומלאה גורמת לי להיות מוכנה לחיים?
האם תעודת בגרות עוזרת לי לדעת כיצד להתכלכל נכון?
האם תעודת הבגרות עוזרת לי להתסדר לבד?
התשובה היא לא.
אומנם מערכת החינוך מקבלת אותי כילדה קטנה ומשחררת אותי כבוגרת אך אני לא מקבלת בה את הכלים הנכונים כדי לדעת לשרוד את החיים.
מה אפשר לעשות? כיצד אפשר לשנות?
אפשר לשנות את החומר הלימוד כדי שיהיה קשור לעולם המודרני כמו הדוגמא במקצוע הספרות שניתנה לעיל.
אפשר לשנות את שיטות הלימוד לשיטות חכמות כמו למידה במחשבי נייד ולא להעתיק כל השיעור מלוח למחברת.
אפשר להתייחס גם לתלמידים המיוחדים שלא אוהבים לשבת ולהעתיק בשיטת ה"תוכי" ולהנגיש להם את החומר בעזרת שליחת קבצים ואילו בכיתה הם יתרגלו את החומר עצמאית.
אפשר להוסיף את מקצוע כלכלה כמקצוע חובה כמו שספורט זה מקצוע חובה.
אפשר להוסיף מקצוע אקטואליה, אפשר לשלוח פעם בשבוע טיפ לכל תלמידי י"ב - הטיפ השבועי ובו יתנו טיפ אחד להתנהלות נכונה בחיים שאחרי בית הספר.
והכי חשוב - לתת לכולם תחושה שהם שווים. להראות להם שאף אחד לא מצויין בהכל ובגלל שכל אחד הוא מיוחד אז כל אחד מתגבר ב5 יחידות את מה שהוא טוב בו ושזה לגיטימי.
